אם יש לכם ילד ביישן או מופנם – אתם כנראה מכירים את הסיטואציה. מנסים חוג אחרי חוג, הילד לא מתחבר, מרגיש בחוץ, מבקש לעזוב אחרי שבוע. הפוסט הזה מסביר למה ג'יוג'יטסו ברזילאי עובד עבור ילדים כאלו – ולמה הוא שונה מכל מה שניסיתם עד עכשיו.
מה זה בכלל "ילד ביישן" מבחינת ספורט?
ילד ביישן בהקשר של ספורט הוא לא בהכרח ילד שקט ומסוגר. לרוב מדובר בילד שמתקשה עם אחד מהדברים הבאים:
- להיכנס לקבוצה חדשה ולהרגיש שייך מהר
- להיות "בפוקוס" בפני כולם – כשטועים, כשמפספסים, כשנופלים
- להתחרות ב"מגרש פתוח" שבו החזק או המהיר מנצח
- להרגיש שרואים אותו – לא שמחפשים אותו רק כשהוא שימושי לקבוצה
הרבה ספורטים קבוצתיים – כדורגל, כדורסל, כדורעף – מציבים את הילד הביישן בדיוק בנקודות האלו. מי שביישן מקבל פחות מסירות, עומד יותר בצד, ויוצא מכל אימון עם פחות ביטחון ממה שנכנס איתו.
מה שונה בג'יוג'יטסו?
כל ילד עובד – כל האימון
ב-BJJ אין "מחכים לתור". אין ילד שעומד בצד ומחכה שיזכרו בו. מהרגע הראשון ועד האחרון – כל ילד עובד עם שותף, לומד טכניקה, מתרגל. אין "כוכב" שמקבל את כל תשומת הלב ואין ילד שנשכח בפינה.
הביישן לא נחשף בפני כולם
בספורטים קבוצתיים, כל טעות קורית מול כולם. ב-BJJ רוב העבודה היא בזוגות – בין הילד לשותף שלו. כשמשהו לא עובד, רק השותף רואה. זה מוריד את הלחץ החברתי בצורה דרמטית ומאפשר לילדים ביישנים להתנסות, לטעות וללמוד בלי פחד מביקורת.
הקשר עם השותף הוא אישי
כל אימון בנוי על עבודה עם שותף אחד בכל פעם. לאורך זמן – נוצרת היכרות, נוצר אמון. ילדים ביישנים שמתקשים לבנות חברויות "על האוויר" מגלים שהג'יוג'יטסו יוצר קשרים בצורה טבעית ולא מאומצת – כי יש משהו ספציפי שעושים ביחד.
ההצלחה תלויה בטכניקה – לא בכריזמה
ב-BJJ מי שיודע יותר – ינצח. לא מי שצועק יותר, לא מי שיש לו יותר חברים בקבוצה, לא מי שנראה מרשים. ילד ביישן שלומד טכניקה טובה יכול לנצח ילד חזק ובטוח בעצמו – וזה שינוי פרדיגמה שמשפיע עליו הרבה מעבר למזרן.
מה קורה לביטחון העצמי לאורך זמן?
זו לא סיסמה – זה משהו שהורים מספרים לנו שוב ושוב. התהליך בדרך כלל נראה כך:
חודש ראשון: הילד מגיע, מתבונן, מתרגל בזהירות. אולי שקט, אולי מעט מתוח. אבל חוזר. כי יש מסגרת ברורה, כי המאמן רואה אותו, כי אף אחד לא שם לב כשהוא טועה.
אחרי 2-3 חודשים: הילד מתחיל להכיר את הטכניקות. מתחיל לנצח בגלגולים. הניצחון הראשון על שותף שנראה חזק יותר – זה רגע שאי אפשר לקנות בשום מקום אחר.
אחרי חצי שנה: ההורים מתחילים לשים לב שמשהו השתנה. הילד מדבר יותר. מוכן לנסות דברים חדשים. מגיב אחרת לאתגרים. הביטחון שנבנה על המזרן מגיע הביתה ולבית הספר.
מה עם פחד ממגע פיזי?
ילדים ביישנים לעיתים קרובות מתקשים גם עם קרבה פיזית לאחרים. הג'יוג'יטסו כולל מגע – זה נכון. אבל המגע הזה מובנה, מוגדר ובטוח. אין הפתעות, אין מישהו שפתאום תוקף – יש שותף שעובד איתך לפי כללים ברורים.
ילדים רבים שהגיעו אלינו עם קושי במגע פיזי – הסתגלו תוך מספר אימונים. המבנה הברור של הג'יוג'יטסו דווקא מרגיע, כי הילד יודע בדיוק מה עומד לקרות.
מה עם ילדים שמפחדים להיכשל?
ב-BJJ "מפסידים" הרבה. כולם. תמיד. גם המאמן מפסיד – ומראה את זה בגלוי בפני התלמידים. התרבות של הספורט בנויה על כך שכישלון הוא חלק מהתהליך, לא סימן לחולשה.
כשילד ביישן שמפחד להיכשל רואה שכולם סביבו "מפסידים" ואף אחד לא מתבייש – משהו משתחרר. הוא מתחיל לנסות יותר. לקחת סיכונים קטנים. לגלות שכישלון לא נורא כמו שחשב.
עדויות הורים
"הבן שלי שמח כל פעם שיש חוג. שלו אדם מקסים והוא נותן לילדים ביטחון ומעצים אותם. אני שמחה שהבן שלי בחוג של שלו."
– שני פלד, הורה למתאמן
"לשלו יש יכולת נדירה לזהות את אופי הילד ולהגיע אליו. בנוסף הילד מתחזק פיזית וזה נותן ערך מוסף לתחושת הביטחון."
– רחלי נדל, הורה למתאמן
איזה ילד ביישן מתאים לג'יוג'יטסו?
כמעט כל ילד ביישן יכול להרוויח מג'יוג'יטסו – אבל יש כמה סוגים שנראים במיוחד בנוח:
הילד שאוהב לחשוב: הג'יוג'יטסו הוא ספורט אסטרטגי. ילדים שאוהבים פאזלים, שחמט, או כל פעילות שדורשת חשיבה – מוצאים בג'יוג'יטסו עולם שלם.
הילד שלא אוהב תחרות קבוצתית: ב-BJJ מתחרים אחד על אחד – לא קבוצה מול קבוצה. אם הפסדתם – זה בין אתכם לבין עצמכם. אם ניצחתם – זה ניצחון שלכם לגמרי.
הילד שצריך מסגרת ברורה: הג'יוג'יטסו בנוי על כללים ברורים, כבוד ומסגרת. ילדים שמרגישים בנוח כשיש סדר וכבוד – מוצאים אצלנו בדיוק את זה.
הילד שלא "מצא את הספורט שלו": זו קטגוריה שאנחנו רואים הרבה. ילדים שניסו כדורגל, כדורסל, שחייה – ולא הרגישו שייכים. אצלנו הם מוצאים לעיתים קרובות בדיוק את מה שחיפשו.
כמה עצות להורים לפני שמגיעים
- אל תכינו את הילד יותר מדי – "זה יהיה כיף", "אין מה לפחד" עלולים להגביר את הציפיות והלחץ
- תנו לו זמן – שיעור ניסיון אחד לא תמיד מספיק לילד ביישן. לפעמים צריך 2-3 פעמים כדי להתחיל להרגיש בנוח
- אל תשאלו "ניצחת?" אחרי האימון – שאלו "מה למדת?" או "עם מי התאמנת?"
- דברו עם המאמן – מאמן טוב ירצה לדעת על הילד שלכם ויתאים את הגישה
שאלות נפוצות
מאיזה גיל אפשר להתחיל?
מגיל 5. יש קבוצות לגיל הרך שבנויות על משחק ותנועה – בדיוק הסביבה שמתאימה לילדים ביישנים שמתחילים.
האם ילד ביישן יצטרך להתחרות?
לא. תחרויות הן אפשרות, לא חובה. יש ילדים שמתאמנים שנים ולא יוצאים לתחרות אחת – וזה לגיטימי לחלוטין. כשילד מוכן ורוצה – האפשרות קיימת. כשלא – אין שום לחץ.
כמה זמן עד שרואים שינוי בביטחון העצמי?
בדרך כלל 2-3 חודשים של אימון קבוע. זה לא קורה בן לילה – אבל כשקורה, זה שינוי אמיתי ועמוק.
מה אם הילד רוצה לעזוב אחרי אימון אחד?
זה נורמלי לחלוטין, בעיקר לילדים ביישנים. ההמלצה שלנו – תנו לו לנסות 3 אימונים לפני שמחליטים. האימון הראשון הוא תמיד הכי מאתגר. מהשני כבר מתחילים להכיר פנים, מהשלישי כבר מרגישים שייכים.
מידע נוסף:
